Wilhelm Marr
Wilhelm Marr
היה תועמלן ותאורטיקן גרמני, שטבע את המונח "אנטישמיות" כלשון נקייה ל- Judenhass, או "שנאת היהודים" הגרמנית.
היה תועמלן ותאורטיקן גרמני, שטבע את המונח "אנטישמיות" כלשון נקייה ל- Judenhass, או "שנאת היהודים" הגרמנית.
Marr היה עיתונאי מובטל, שטען כי איבד את עבודתו כתוצאה מהתערבות יהודית. שמרן פוליטי, הוא הושפע מהתנועה הפאן-גרמנית השמרנית, כפי שהוסברה ע"י Johann Gottfried von Herder, שפיתח את מושג ה- Volk ואת תנועת ה- Burschenschaft מתחילת המאה התשע עשרה, שהתפתחה כתוצאה מהתסכול בקרב סטודנטים גרמנים עם כישלון הקונגרס בוינה להקים מדינה מאוחדת מכל השטחים בהם יושב ה-Volk. זו האחרונה דחתה את השתתפותם של יהודים ומיעוטים לא גרמנים אחרים כחברים, "אלא אם יוכיחו שהם להוטים לפתח בעצמם נפש נוצרית- גרמנית" (החלטת "קונגרס ה- Burschenschaft מ-1818"). בעוד הם התנגדו להשתתפות יהודים בתנועתם, כגון Heinrich von Treitschke, מאוחר יותר הם התירו את האפשרות שיהודים (ומיעוטים אחרים) יהיו שותפים למדינה הגרמנית אם ינטשו את כל הסימנים האתניים והדתיים המבחינים ויתבוללו לחלוטין ב-Volk הגרמני.
Marr לקח את הפילוסופיות האלו צעד אחד קדימה כשדחה את הנחת ההתבוללות כאמצעי של היהודים להפוך לגרמנים. בעלונו Der Weg zum Siege des Germanentums über das Judentum (הדרך לניצחון הגרמניות על היהדות, 1879), הוא הציג את הרעיון כי גרמנים ויהודים כלואים בסכסוך עתיק יומין, שאת מקורותיו הוא ייחס לגזע- וכי היהודים מנצחים. הוא טען כי האמנציפציה היהודית שנבעה מהליברליזם הגרמני אפשרה ליהודים לשלוט באוצר ובתעשייה הגרמנים. יתר על כן, מאחר שסכסוך זה מבוסס על האיכויות השונות של הגזעים היהודי והגרמני, הוא לא יוכל להיפתר אפילו בהתבוללות מלאה של האוכלוסייה היהודית. על פיו, המאבק בין היהודים לגרמנים ייפתר רק ע"י ניצחון צד אחד והמוות הסופי של הצד השני. ניצחון יהודי, הוא סיכם, יביא ל- finis Germaniae(סוף העם הגרמני). בכדי למנוע מהדבר להתרחש, ייסד Marr בשנת 1879 את "ליגת האנטישמים" (Antisemiten-Liga), הארגון הגרמני הראשון המחויב באופן ייחודי למאבק בכביכול איום הנשקף לגרמניה מהיהודים, התומך בסילוקם מהמדינה בכפייה.
למרות שהוא הציג את הרכיב הגזעי הפסאודו-מדעי בדיון לגבי יהודים בגרמניה, קיימת סבירות נמוכה לכך שהוא הושפע מהתיאוריות המוקדמות של Arthur de Gobineau (שכתב את "חיבור על היעדר השוויון בין הגזעים האנושיים", 1853), שתורגם לגרמנית רק בשנת 1898, רבע מאה לאחר שהעלון של Marr הופיע. מלבד זאת, Marr עצמו היה מעורפל מאוד לגבי מה יוצר גזע, ועל כן, ההבדלים הגזעיים בין יהודים לגרמנים, למרות שהדבר הפך למאפיין של מדע הגזע הנאצי. הדבר נשאר להוגי גזע מאוחרים יותר, שיקבעו הבדלים מדעיים: כאן ניתן למנות את Eugen Dühring, שהציע כי מדובר בדם, ו- Houston Stewart Chamberlain, תיאורטיקן גזע משפיע ובעלה של Eva Wagner, בתו של Richard Wagner, שהציע את הפרנולוגיה ככלי לאבחנה בין גזעים.
מאידך גיסא, נראה סביר כי Marr הושפע מ- Ernst Haeckel, פרופסור שהפך לפופולרי את מושג הדרוויניזם החברתי בקרב השכבות המשכילות בגרמניה.
על אף השפעתו, רעיונותיו של Marr לא אומצו מיד על ידי הלאומנים הגרמנים. "הליגה הפאן גרמנית", שנוסדה בשנת 1891, הרשתה בתחילה חברות של יהודים, בתנאי שהם התבוללו לחלוטין בתרבות הגרמנית. רק בשנת 1912, שמונה שנים לאחר מותו של Marr, שהליגה הצהירה על גזענות כעיקרון יסוד. בכל זאת, Marr היה חוליה מרכזית בשרשרת המתפתחת של הגזענות הגרמנית שהתפרצה כרצח עם במהלך התקופה הנאצית.


