הצונאמי שלא היה - מאת מנפרד גרסטנפלד

אומרים שהמשבר הפיננסי העולמי הוא אדיר, אז איפה הגל של האנטישמיות שאמור לבוא בעקבותיו? ניתוח כלכלי של שוק השנאה העולמי יכול להסביר לאן נעלמה הסחורה האנטישמית.

כבר בימים הראשונים של המשבר הפיננסי העולמי כתבו עיתונאים יהודים כי האשמה תוטל על היהודים. במסורת של האנטישמיות, כך ציינו, יהודים תמיד זוהו עם כסף. לא נעלם מעיני הכותבים שהשותפים העיקריים בבנק להמן-ברדרס, שהממשלה האמריקנית הניחה לו להתמוטט, הם יהודים. גם שמות יהודיים רבים אחרים יקושרו למשבר, צפו העיתונאים. בשיחה פרטית ביטא עיתונאי אחד טיעון מתוחכם יותר, שלפיו העולם הפיננסי הוא בלתי מובן למשקיף ה'רגיל', מה שמספק הזדמנות מושלמת להאשים את היהודים בכל דבר שהשתבש במערכת. הרי יהודים הואשמו בעבר פעמים רבות באסונות שמקורם לא היה ברור, וכך מן הסתם יהיה גם הפעם.

למעשה, בעוד המשבר הפיננסי הוא ללא ספק ענקי בהיקפו, האנטישמיות שהתעוררה בעקבותיו נשארה תחומה בעיקר לעולם הבלוגים באינטרנט. 'הליגה נגד השמצה' דיווחה על "עלייה דרמטית במספר ההתבטאויות האנטישמיות בשיחות האינטרנט העוסקות בכספים ובכלכלה". האלמנט החדש כאן הוא התפשטות ההתבטאויות הללו לבלוגים פיננסיים; אתרים ניאו-נאציים, אנטישמיים או אנטי-ישראליים הרי מחפשים ממילא כל הזדמנות לחבר את מסרי השנאה שלהם לאירועים אקטואליים מרכזיים, ומטבע הדברים ניצלו גם את ההזדמנות הנוכחית כדי להאשים את היהודים.

העלילה שזכתה לתשומת לב מיוחדת באינטרנט היא זו הטוענת שמנהלים יהודים בלהמן-ברדרס העבירו 400 מיליארד דולר לישראל בחודש שלפני ההתמוטטות, כשהקריסה כבר עמדה בפתח. למי שאינו כלכלן, כל מספר גדול הוא פחות או יותר אותו דבר. האבסורד של הקשקוש הזה הוא כמובן, שאם לבנק היתה נזילות בסדר גודל כזה, הוא לא היה כושל. אין גם כל אפשרות שמערכת הבנקאות הישראלית תוכל לספוג סכומי כסף כה אדירים, אף לא כאלה שרחוקים מהסכום הנזכר.

מי שהוסיף שמן למדורה האנטישמית הוא דובר חמאס פאוזי בארהום, שאמר כי המשבר הוא תוצאה של "ניהול פיננסי וארגוני גרוע ושל מערכת בנקאות גרועה שנוסדה ונשלטה על ידי הלובי היהודי". אך הוא ודומיו, תועמלני שנאה ערבים שהטילו את האשמה במשבר הפיננסי על היהודים, נותרו כמעט בבדידותם.

המוצרים הוותיקים

אז איך אפשר להסביר את העובדה שלא היתה שום צונאמי אנטישמי בעקבות רעידת האדמה הפיננסית? יש הגורסים שהיא עוד תבוא, ועל כן מוטב להמשיך לחשוש. זרם אחר גורס שהאנטישמיות כבר נעלמה, או שהיא נמצאת בתהליכי התפוגגות בחברה המערבית. טענה כזו היא שוות הערך היהודית להוגים שסברו שכדור הארץ הוא שטוח, אך האוחזים בה רואים בהיעדרו של ביטוי אנטישמי מוקצן בימים אלה הוכחה נוספת לתפיסתם.

ההסבר ההגיוני יותר לגל-שלא-היה הוא אחר. אנו חיים בחברה פוסט-מודרנית, המאופיינת בהתפצלות כל נושא לחלקיקים. היסוד המרכזי באנטישמיות במשך כאלפיים שנה היה שהיהודים, ועכשיו גם את מדינת ישראל, מגלמים את הרוע המוחלט. המוטיבים של שלושת הזרמים האנטישמיים – הדתי, האתני והאנטי-ציוני – הם דומים: היהודים חותרים לשלוט בעולם (כלומר להשיג כסף וכוח), הם משתוקקים לדם (בייחוד דמם של ילדים), והם תת-אנושיים. אלא שבשנים האחרונות התפצלו המוטיבים האלה לאינספור תת-נושאים, ומניפי דגל האנטישמיות התפצלו גם הם. לא כמו בימי היטלר, אז היה כוח אנטישמי דומיננטי אחד בעולם.

או במושגים כלכליים: קיים שוק ענק למחוללי אנטישמיות, וגם השוק הזה מפוצל מאוד. מוצר חדש – כמו תעמולה אנטישמית הקשורה למשבר הפיננסי – צריך להתחרות במוצרים 'ותיקים' הקיימים בשוק השנאה כלפי העם היהודי. רוב יצרני השנאה מכוונים את תעמולתם נגד מדינת ישראל; אלה המכוונים את מרכולתם האנטישמית כלפי יהודים, הם על פי רוב משניים בחשיבותם. התעמולה האנטישמית הקשורה למשבר הפיננסי, כיוון שהיא מתרכזת בעיקר נגד היהודים ופחות נגד ישראל, לא הצליחה לכבוש נתח גדול משוק השנאה.

מנפרד גרסטנפלד פרסם ספרים רבים על האנטישמיות, האחרון שבהם 'מאחורי המסיכה ההומניטרית – הארצות הנורדיות, ישראל והיהודים'